משם המשכנו לקפה מסריק – ששם אבא ואני תמיד מזמינים שייק מנגו. הוא תמיד רוצה להזמין אחד אבל אני מסביר לו שכדאי שנזמין שתים... אז הוא הזמין שתים. אחרי השייק מנגו מצב הרוח שלנו השתפר ואפילו שיחקתי עם אחת הכלבים שהיו שם.
ביום ראשון שאחרי כן אני ואבא הלכנו לגינת ראשונים עם אביה מהגן שלי ועם אמא שלה נטלי. לאביה יש המון תלתלים יפים ואנחנו משחקים הרבה ביחד. הרכבתי את אביה על האופנוע שלי – היה כיף.
אחר כך אבא נסע לאוסטריה כמה ימים ואני קצת התגעגעתי אליו. הוא צילם בשבלי שם את התמונה הזאת עם חבר שלו אייל (פינק):
בשבת כשהוא סופסוף חזר מאוסטריה אבא אסף אותי מהבית של אימא (אני פגשתי אותו במדרגות):
נסענו על האופניים לחוף הדולפינריום וטיילנו ביחד על המזח. שם פגשנו דייג נחמד שקראו לו דויד.
דויד הרשה לי להחזיק את הדג שהוא תפס אבל הדג היה מאד חלקלק ונפל לי מהיד אל מתחת לסלעים. אבא ניסה למצוא את הדג שם, אבך לא הצליח. בסוף אבא אמר שיש כנראה מים מתחת לסלעים של המזח והדג בטח מצא דרך לשחות חזרה למשפחה שלו בים. אני מקווה שהוא צודק...
כשחזרנו לחוף אבא, כיסה אותי בחול והידק אותו חזק חזק (הוא אפילו דרך עליו ברגלים), אבל בסוף אני הצלחתי לצאת – וקצת כעסתי על אבא, אבל גם סלחתי לו מהר מהר.
בשישי שעבר אבא ולילך (ששוב מנסים להיות ביחד) אספו אותי מאימא ורצו לקחת אותי לקנות גלידה ואז לנסוע לשוק של חולצות טי-שרט (קוראים להם ככה כי בצורה של האות T). אני בכלל רציתי לקנות צעצוע חדש, אבל אבא לא הסכים. כשאבא התחיל לנסוע על האופניים דרך נחלת בנימין, כעסתי עליו וביקשתי שיסע דרך השוק. בהתחלה הוא לא הבין איזה שוק, אבל אז הוא הבין שאני רוצה לעבור דרך שוק הכרמל. כשהגענו לשוק, אבא אמר שאי אפשר לעבור עם אופניים דרך השוק. אני הצעתי שלילך תשמור על האופניים, אבל אבא אמר שאנחנו צריכים להישאר כולם ביחד, אז הסברתי להם איך לקשור את האופניים לעמוד שהיה שם לא רחוק. אחרי שהאופניים היו קשורות, אני מהר מהר רצתי לתוך השוק. כשאבא ולילך מצאו אותי, כבר הייתי בתוך חנות הצעצועים שלי - ואפילו מצאתי כבר רובוטריק חדש (שיודע להפוך למטוס ולפצצה). בסוף אבא הסכים לקנות לי אותו – אבא חמוד :- (
זהו – אתמול אבא ואני נסענו בבוקר לגן וגילינו שהגן שלנו סגור. אבא אמר שכנראה שחג המימונה הוא חג רשמי בדרום תל-אביב. בכל מקרה עשינו יחד טיול ארוך על האופניים דרך כל הטיילת ועד הנמל ביפו (שם יונה הנביא לקח אונייה לברוח תרשישה). היה שם ריח מאד מסריח וקצת מלוכלך, אבל כשיצאנו מהנמל והתחלנו לטפס לכיוון הבית של חבר שלי גיא ראינו בתים מאד יפים ואפילו מצאנו כמה חתולים חמודים. אני ליטפתי אחד מהם והוא דיגדג אותי חזרה. החלטתי לקורא לו דיגדוגי – ולבקר אותו כל כמה ימים כדי שהוא יהיה חבר ממש טוב שלי.
אבא מתי יהיה לי כבר חתול משלי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה