שבת אחרונה בירושלים

ביום חמישי אבא ואני הלכנו לאכול פיצה ולראות את הדירה החדשה שלנו בתל אביב (לא רחוק מרוטשילד פינת שינקין). אני לא מבין למה אבא אומר עליה שהיא בלב הביצה?!? בכל מקרה, הדירה ממש ממש יפה ויש בה המון מקום לשחק גם האויב מתקרב (=תופסת) וגם מחבואים

חבל שמכניסים לדירה את כל הרהיטים :-(

בדירה יש שני חדרים, אחד עם מרפסת והשני בלי.

אבא שאל אותי אם אני רוצה את החדר עם המרפסת (הוא אמר שהוא טיפה מסוכן) או את החדר השני.

ברור שבחרתי את החדר עם המרפסת (נראה לי שאבא קצת התאכזב).

בדירה שיחקנו מחבואים ואבא הכין לי מנהרה קטנה מתמונות של אישה בלי בגדים (האנשים שגרו בדירה קודם השאירו לנו אותם במתנה). אחר כך אכלתי יוגורט והוא נשפך לי על כל החולצה וגם על כל המכנסיים. בדירה לא היה נייר טואלט או טישו או מפית או סמרטוט (אמרתי לכם כבר פעם שאבא שלי לא כל כך מאורגן). בסוף אבא מצא תחבושות שהאישה הנחמדה שגרה בדירה קודם השאירה לנו, והוא הצליח לנקות את כל הבלגאן. אבא שאל אותי אם כדאי שנעביר את כל הדברים שלנו לדירה החדשה בתל אביב או שנשאיר חלק בירושלים. אמרתי לו שעדיף שנעביר את הכול וככה נגור אחד ליד השני בתל אביב כל הזמן.

אחר כך נסעו לבית בירושלים בפעם האחרונה.

ביום שישי באו לבקר אותנו אלישבע (שהיא אחות של אבא שלי) והבני דודים שלי ניצן, אוגי ויניב הקטן (שקצת דומה לי). השתוללנו בבית ובדרך לגן המשחקים ליד הבית הספקנו גם לטפס ביחד על השער בכניסה.

מאז שאני קטן אני ממש ממש אוהב לטפס...

בצהרים הלכתי למסיבת יומולדת של אימא ובערב הלכתי למסיבת יומולדת של אבא. בלילה חזרנו לישון בבית בפעם האחרונה. אבא הכין לי אביר מיוחד מפלסטלינה שישמור עלי בלילה – אני קראתי לו "איש האש" ושמנו אותו בתחנת מכבי-האש שלי בדיוק בין המיטה שלי למיטה של אבא – ככה הוא יכול לשמור גם על אבא וגם עלי.

בסוף ישנתי במיטה של אבא - כי זה היה הלילה האחרון שלנו בירושלים.

בשבת היה לאבא יומולדת שלושים ושלוש (ואחד לשנה הבאה).

בבוקר באו יקי, יובל ונעמי לבקר – שזה תמיד כיף. לא רציתי שהם ילכו אבל בסוף הם היו חייבים :-(

אחר כך באו כל המשפחה לארוחת צהרים,

סבתא איירין וסבא זאב,

דודות שלי אלישבע, אפרת ומרים,

דודים שלי, אבי, איל ויאיא,

וגם הבני דודים שלי , ניצן, אורי, יניב, גיל, ועופרי

היה ממש, ממש כיף (חוץ מהריח של החמין של אבא שבגללו השתעלתי כל הזמן)

אחרי שהם הלכו ראינו המון סרטים מצוירים.

אני אוהב את-CN (הופ קצת משעמם) - יש שם רובוט ילד קטן שנקרא Robot-boy.

אחר כך בא חבר של אבא מגוגל שקוראים לו יונתן וביקשתי מאבא להכין לי בובה של Robot-boy. בהתחלה אבא אמר לא, אבל אחר כך הוא הסכים:

בהתחלה אבא ויונתן שתו בירה. אחר כך התחילו להשתולל ולשתות שוטים (בעיקר של אקטימל):

אחרי שהשתוללתי הרבה עם אבא ועם יונתן הלכנו לעוד מסיבה שהייתה בבית של סבתא איירין (לכבוד עופרי הקטנה) ומשם נסענו לתל אביב.

לפני שנולדתי הייתי בהודו, בנפאל, (כמעט בטיבט), בירדן, בישראל, באנגליה ובקליפורניה.

מאז שנולדתי לפני ארבע וחצי שנים בפסדינה, קליפורניה, גרתי בישראל (לחצי שנה), בבוסטון (לחודש), בסקוטלנד (לחודש), שוב בישראל (לכמעט שנה), בקופרטינו קליפורניה (לארבעה חודשים), עוד פעם בישראל (לשמונה חודשים), שוב חזרה לקופרטינו (עוד ארבעה חודשים) וחזרה לבית בישראל.

בכל הזמן הזה הבית שהכי אהבתי היה הבית ברחוב פינסקר.

עם אימא עברתי בקיץ לבית ברחוב פלמ"ח (שזה היה ממש קרוב לאבא) אבל אחר כך עברנו לדירה בתל אביב.

השבוע אנחנו עוזבים את הבית ברחוב פינסקר בפעם האחרונה וזה קצת עצוב (בעיקר לאבא) אבל קצת שמח כי כולנו נהיה בתל אביב.

הטיול שלנו ל-"מצדה"

היום תכננו לנסוע לטיול למצדה – יש שם טירה עתיקה שבא נלחמו היהודים נגד הרומאים וגם גונדולה (שזה כמו הרכבל שהיינו בו באגם טאהו בקליפורניה - לא כמו הסירה הקטנה)

אני קמתי מוקדם - אבל אבא קם בעשר!

בדרך עצרנו במקום ליד ים המלח שנקרא עין פשחה - יש שם שתי בריכות יפות עם מים קרים.

מצאנו שם מקל במבוק מגניב,

כשהתקרבנו לבריכות גילינו שיש בתוכם המון דגים :-)

שכנעתי את אבא שכדאי שננסה לדוג אותם,אז ניסינו לתפוס אותם עם הידיים

אחר כך ניסינו לתפוס אותם עם פירורי פיתה

אחר כך ניסינו לתפוס אותם עם חכה

אחר כך ניסינו לתפוס אותם עם צלצל (שזה סוג מיוחד של כידון לדגים)

אחרי שעתיים במים היה לי כל כך קר שאבא כיסה אותי בשמיכה האדומה שלי והתכרבלתי

עד שהפסקתי לרעוד, ונימנמתי קצת,

"אנחנו דייגים לא כל כך טובים" – אמרתי לאבא

בסוף האכלנו את הציפורים במקום ואספנו אבנים יפות.

בדרך למצדה עברנו ליד עוד מקום שנקרא עין-גדי, ואבא ואני החלטנו לעצור שם.

בעין גדי ראינו הרבה שפן סלע – ואני החלטתי שהשם שלו הוא "חמודי"

אחר כך ראינו עוד שפן סלעים – וגם לו קראתי "חמודי"

ואז עוד "חמודי", ועוד "חמודי", ועוד "חמודי", ועוד "חמודי" - המון, המון "חמודיים".

כל כך רציתי ללטף אותם שניסיתי להתקרב בשקט, אבל הם ברחו – אז רדפתי אחריהם, אבל לא הצלחתי לתפוס אפילו אחד :-(

אחרי שהלכנו, והלכנו, והלכנו הגענו סופסוף למפל גדול (שקוראים לו מפל שולמית):

בדרך חזרה ראינו גם כמה יעלים יפים:

אחרי שיצאנו מעין גדי – אכלנו טילונים והלכנו לשחות בים המלח (שזה המקום הכי נמוך בכל העולם).

כל האבנים היו מכוסות של במלח והמים היו ממש, ממש, ממש מלוחים.

היה קררררר ושרף לי מאד ברגלים אז יצאתי החוצה (וקצת בכיתי)

אבא ששחה במים יצא כדי לשטוף אותי במקלחת שעל החוף.

המים היו קפואים (ואז ממש, ממש בכיתי).

אבא ניגב אותי (בחולצה שלו), הלביש אותי, ונתן לי לשכב עליו ולהסתכל על העננים – היה ממש כיף.

כשחזרנו לאוטו גילינו שכבר סגרו את מצדה.... אבא לא כל כך טוב בתכנן תוכניות - אוףףףףף!

אבא שאל אותי אם אני רוצה לחזור לירושלים או ללכת לבקר את הבתדודה החדשה שלי עופרי. אמרתי לאבא "בוא נסע לעופרי – אני אישן בדרך ואתה תנהג".

אז ישנתי בדרך ואבא נהג.

בבית של דודה מרים ואיל שיחקתי עם חבר שלי אלון ועם בתדודה שלי גיל שגם בא לבקר.

היה כל כך כיף שנשארנו שם עד שמונה וחצי.

זהו! אחר כך חזרתי הביתה לתל אביב, עד שבוע הבא...

אבא עושה בושות

סליחה שלא כתבתי המון זמן, אבל היה חנוכה והייתי מאד, מאד עסוק.
בשבת שעברה באו לבקר אותי חבר שלי יובל הג'ינג'י.

גם אחות של יובל נעמי באה לבקר. נעמי היא הילדה הכי חמודה בעולם, והיא עשתה כל מיני דברים מצחיקים:


בצהרים אבא התחיל לעבוד על הטירה המכושפת בשביל האבירים שלי.

בהתחלה הוא בנה דגם קטן מנייר

אחר כך הוא התחיל לבנות את הטירה מקרטון (שקוראים לו קרטון ביצוע) שקנינו בעמק רפאים (אתם בטח זוכרים).

אבא עבד הרבה מאד זמן (וקצת שכח אותי באמצע – ככה הוא). הנה הטירה בערך באמצע הדרך:

כשהיה צריך לחבר את החתיכות – אני החזקתי את כל הקירות.

הטירה שלנו יצאה ממש, ממש יפה

סגרנו את כל האורות בבית ושמנו פנס מהבהב של גוגל (שזה העבודה של אבאשלי) בתוך הטירה. כל הטירה נצנצה מבפנים ונראתה ממש כמו טירה מכושפת – זו הייתה מתנת חנוכה מצויינת :

אפשר לראות כאן גם את הספינת פיראטים שסבתא איירין קנתה לי.

גם אבא מצא מתנת חנוכה שהחבאתי לו בתוך הטירה:

אחר כך סידרנו שמונה נרות בחנוכייה שעשיתי לגמרי לבד שנה שעברה בגן של רחל כשגרנו עדיין בירושלים.

ובירכתי את הברכות שלימדו אותנו בגן:
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חחחחנווווכה"
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"

ואבא ואני שרנו "באנו חושך לגרששש, בידינו אור ואששש"

ביום שלישי שוב עשיתי לאבא הפתעה ובאתי לבלות איתו בירושלים.
בערב לקחנו מהאוזן סרט משפחתי מצחיק על משפחה שנקראת משפחת סימפסון.
בסרט, האבא של המשפחה מביא הביתה חזיר שקוראים לו:

spider pig,

אבל במקום לזרוק את הקקי שלו לזבל הוא זרק אותו לאגם!!!
http://youtube.com/watch?v=714-Ioa4XQw
האגם נהייה כל כך מזוהם שהממשלה סוגרת את כל העיר בכיפת זכוכית ענקים ואף אחד לא יכול להיכנס או לצאת. רק משפחת סימפסון מצליחה לברוח. כשהם מגיעם לאלסקה הם מגלים שהולכים לזרוק פצצה על העיר שלהם וכל המשפחה (חוץ מהאבא) נוסעים מהר חזרה בשביל להציל את העיר. בסוף האבא מצטרף אליהם ויחד עם הבן שלו הם נוסעים על אופנוע מהר, מהר, למעלה, למעלה בתוך הכיפה עד שהבן מצליח בשנייה האחרונה לזרוק את הפצצה החוצה וכולם ניצלים.

זה היה סרט טוב ומאז אבא ואני כל הזמן שרים

spider pig, spider pig
http://youtube.com/watch?v=sIawszTxNG4

אתמול אבא בא לאסוף אותי מתל-אביב (כי שוב היה סופשבוע). אבא שם אותי בכיסא שלי וחשב שאני ישן, אבל בכלל לא ישנתי, והסתכלתי על אבא (שנסע הרבה יותר מידי מהר). באמצע הדרך תפס את אבא שוטר ואבא צריך ללכת לבית משפט כדי שיחליטו שם כמה זמן יהיה אסור לו לנסוע על האוטו.

שוב אבא עושה בושות!

ביקור אצל בקשי

שלשום אבא ואני הלכנו אחרי הגן לבקר בבית של (המקובל, הצדיק, החכם) בקשי.

בקשי גר עם משפחת קשת: אבא יוסי, אמא ויטל, דודה יוני (הבייביסיטרית הראשונה שלי בחיים :- ) והתינוק הכי חמודי שלהם שקוראים לו עמית הפצפון. אבא אמר לי כי בקשי הוא "סגולה לבנים זכרים" שזה אומר שבכל בית שבו הוא גר, נולד אחרי כמה חודשים תינוק בן קטן. ובאמת שנה (בערך) אחרי שבקשי עבר לגור עם משפחת קשת, נולד ליוסי ולויטל וליוני - עמית הקטן.

בקשי הוא כלב תחש (והוא מפורסם כמעט כמו בייגלה)

אבא אומר שבייגלה שמשתמש בכוחות המיוחדים שלו רק בשביל לתפוס בחורות, אבל בקשי תופס בעיקר אותי (גם שאני גבוה על הספה):

אבל אחרי שהוא תופס אותי, אני רודף אחריו ואז אנחנו מלקקים אחד ת'שני

וגם קצת את אבא...

שכחתי להגיד שלעמית קנינו מתנה: שמיכה עם פרה, חזיר, כבשה ומשהו כחול שנראה כמו חמור (או אולי חיפושית או חייזר). בגלל שכבר היינו בחנות צעצועים הסברתי לאימא ולאבא שכדאי גם לי לקנות משהו קטן. אז בחרתי אביר לבן ואז בחרתי גם סוס לבן. ואז חשבתי שצריך שהאביר הלבן ילחם נגד מישהו אז בחרתי גם אביר שחור ובסוף גם לו בחרתי סוס שחור (אבל החרב של האביר השחור יותר קצרה – אז לא לדאוג). אבא גם צילם את הטירה שהייתה בחנות כדי שנוכל לנסות לבנות אותה אחר כך בבית (בבלוג הבא שלי : -).

בלילה הלכתי לישון בבית של אימא ואז גיליתי שכחתי את האבירים באוטו של אבא.

בכיתי הרבה, אבל כשקמתי בבוקר אתמול מצאתי את האבירים מונחים ליד המיטה שלי :- )

היום החלטתי לקנות לאבא הפתעה אז לקחתי את קופת החיסכון שלי ושכנעתי את אבא ללכת לעמק רפאים. כשהגענו לחנות הצעצועים אבא עלה לקומה השנייה (הוא חיפש קרטון ביצוע לבנות ממנו טירה לאבירים שלי) ואז בלי שהוא הסתכל בחרתי מכל הצעצועים סביבון חום ויפה. המוכר עזר לי לעטוף אותו וגם לקח חלק מהכסף שהיה בקופה שלי. אבא היה כל כך מופתע ושמח שהוא נישק אותי וחיבק אותי ולקח אותי משם על הכתפיים - אבל רק עד האוזן השלישית :- (

באוזן פגשנו את רונית אימא של חברים שלי יובל ונעמי הקטנה. המלצתי לרונית לקחת את "מדגסקר" שזה סרט מאד מצחיק (וגם אי ליד אפריקה - שאת זה אתם כבר אמורים לדעת). אבא ואני לקחנו את "רטטווי" והלכנו הביתה. בדרך עצרנו קצת בגן השושנים. רציתי שאבא יסתובב איתי בקרוסלה – אבל הוא אמר שזה עושה לו כאב ראש – מבוגרים?!?

יום כיף בירושלים

היום לא הלכתי לגן :-)

אז נסעתי לירושלים
בבוקר הלכתי עם סבתא יפה לקנות מתנה
בצהרים הלכתי עם אבא לגן חיות ושוב קיבלתי מתנה
בערב ביקרתי את סבתא איירין ועוד פעם קיבלתי מתנה

אבא הסביר לי על היצע וביקוש – ולמה כיף להיות הנכד היחיד בירושלים
:-)

בכל מקרה, המתנה של אבא הייתה הכי שווה: דולפין אבא ושני ילדים דולפינים
(ולכל האנשים שאמרו שיש פה פרסומות סמויות לטובת אבא - אז שידעו שהכל מהלב)

לפני שבועיים שיחקתי עם בתדודה שלי גיל בבית של סבתא ודמיינו שיש לנו נחש בורמזי. הלכתי לאבא (שאכל ארוחת ערב עם כל המבוגרים) ושאלתי אותו "אבא, מה אוכל נחש בורמזי?". אבא אמר "אני לא בטוח, אני חושב שאולי מכרסמים או עיזים קטנות" (הוא תמיד מנסה להישמע כזה חכם). הסתכלתי עליו לרגע ואז הסתובבתי לגיל ואמרתי לה "גיל, לאבא שלי אין מושג! אנחנו יכולים לדמיין מה שאנחנו רוצים".

בכל מקרה, כשהגענו לכלוב של הפיתון הבורמזי בגן החיות ראינו את המטפלת שלו שם והיא הסבירה לנו מה הנחש באמת אוכל: ציפורים, ארנבים ובמבים קטנים (אני חושב שהיא שכחה משהו)

המטפלת גם סיפרה לנו כל מיני דברים מעניינים, כמו למשל שהפיתונית הבורמזית הקודמת נפטרה בגלל שהיא לא מצאה מקום להטיל את הביצים שלה (והם התאספו לה בבטן עד שהיא מתה :-(

היא גם סיפרה לנו איך הפיתון פעם נשך אותה ביד והתחיל ללפף את הגוף שלו סביב היד שלה – מגניב :-)
אבל בסוף היא הצליחה לברוח :-(

אחר כך ראינו את הפינגווינים עושים קקי לבן, את הצ'יטה מטפסת על עץ ושני חמורים אמיתיים שסתם עמדו שם והסתכלו על אבא ועלי רוכבים על חמורים מבטון

(את התמונה של אבא צילמתי לבד :-)

משם המשכנו לראות את הטיגריס מסומאטרה (שזה אי ליד אסיה) ואת הלמורים ממדגסקר (שזה אי ליד אפריקה). המטפל של הלמורים בדיוק האכיל אותם בעלים של איקליפטוס - והוא נתן לי להאכיל אותם גם :-)

היה קצת עצוב כי לא ראינו אפילו למור אחד מזיז ת'טוסיק (או שר I like to move, it move it)

http://youtube.com/watch?v=fHevT1rzT-o

בסוף אבא ואני שיחקנו תופסת עד שלאבא נשבר...

אוף איתו...

מעריצים יקרים - תודה על כל המכתבים ששלחתם לי בבלוג הקודם, ואני בטוח אשלח תגובות (בשנייה שאני אדע לכתוב) – תשלחו עוד

עוד שבת...

טיול לבאר שבע

היום נסעתי עם אבא לבאר שבע לפגוש את הבתדודה החדשה שלי עופרי (הבת של דודה מרים ושל איל).

לפני שיצאנו מירושלים עצרנו במשטרה (גנבו לנו ת'אוטו אתמול - אבל אבא אמר שהוא היה כבר סתם כאב ראש אחד גדול - אז זה בסדר) והחוקרת הנחמדה אמרה לנו מזל טוב. שאלתי אותה אם יש בית סוהר בבנין והיא הסכימה להראות לי את תאי המעצר שלהם :-)

(לקחתי לתשומת ליבי)

נסענו דרך חברון ואבא הסביר לי על אברהם אבינו שקבור שם ועל יצחק ועל יעקב (שהיו לו ארבע אישות).

קצת לפני באר שבע עצרנו לשתות משהו ופגשתי חתול צהוב שבהתחלה היה נחמד. ביקשתי מאבא לבקר אותו שוב בדרך חזרה (ואבא הסכים - בקושי). צילמנו אותו ואז הוא שרט אותי כי ניסיתי להוציא לו קוץ מהפרווה (הסתבר שזה היה דבק). אז אמרתי לאבא שאני לא חבר שלו יותר.

חבל שלא היו לי חלק מהדגים שראיתי עם אבא אתמול בחוף הים ליד מאנטה ריי (שימו לב שאבא לא טרח להליף לי חולצה כל הסופ"ש)

כשהגענו הבייתה היו אצלנו שתי בחורות שלא הכרתי - אוף! אחרי שהן הלכו וקיבלתי את אבא חזרה :-)
התיישבנו לראות את מלחמת הכוכבים אחד, שתיים ושלוש (אבא הסביר לי על כל הדברים שאביר ג'דיי צריך לדעת) .



בסוף היום כבר הייתי ממש ממש עייף ושכנעתי את אבא שאני יכול ללכת לישון במיטה שלו - למרות שבאמת אסור לי

The Force can have a strong influence on the weak-minded :-)