יום ראשון, 16 בדצמבר 2007

הטיול שלנו ל-"מצדה"

היום תכננו לנסוע לטיול למצדה – יש שם טירה עתיקה שבא נלחמו היהודים נגד הרומאים וגם גונדולה (שזה כמו הרכבל שהיינו בו באגם טאהו בקליפורניה - לא כמו הסירה הקטנה)

אני קמתי מוקדם - אבל אבא קם בעשר!

בדרך עצרנו במקום ליד ים המלח שנקרא עין פשחה - יש שם שתי בריכות יפות עם מים קרים.

מצאנו שם מקל במבוק מגניב,


כשהתקרבנו לבריכות גילינו שיש בתוכם המון דגים :-)


שכנעתי את אבא שכדאי שננסה לדוג אותם,אז ניסינו לתפוס אותם עם הידיים

אחר כך ניסינו לתפוס אותם עם פירורי פיתה


אחר כך ניסינו לתפוס אותם עם חכה


אחר כך ניסינו לתפוס אותם עם צלצל (שזה סוג מיוחד של כידון לדגים)

אחרי שעתיים במים היה לי כל כך קר שאבא כיסה אותי בשמיכה האדומה שלי והתכרבלתי

עד שהפסקתי לרעוד, ונימנמתי קצת,

"אנחנו דייגים לא כל כך טובים" – אמרתי לאבא

בסוף האכלנו את הציפורים במקום ואספנו אבנים יפות.

בדרך למצדה עברנו ליד עוד מקום שנקרא עין-גדי, ואבא ואני החלטנו לעצור שם.

בעין גדי ראינו הרבה שפן סלע – ואני החלטתי שהשם שלו הוא "חמודי"


אחר כך ראינו עוד שפן סלעים – וגם לו קראתי "חמודי"

ואז עוד "חמודי", ועוד "חמודי", ועוד "חמודי", ועוד "חמודי" - המון, המון "חמודיים".


כל כך רציתי ללטף אותם שניסיתי להתקרב בשקט, אבל הם ברחו – אז רדפתי אחריהם, אבל לא הצלחתי לתפוס אפילו אחד :-(

אחרי שהלכנו, והלכנו, והלכנו הגענו סופסוף למפל גדול (שקוראים לו מפל שולמית):


בדרך חזרה ראינו גם כמה יעלים יפים:


אחרי שיצאנו מעין גדי – אכלנו טילונים והלכנו לשחות בים המלח (שזה המקום הכי נמוך בכל העולם).

כל האבנים היו מכוסות של במלח והמים היו ממש, ממש, ממש מלוחים.

היה קררררר ושרף לי מאד ברגלים אז יצאתי החוצה (וקצת בכיתי)

אבא ששחה במים יצא כדי לשטוף אותי במקלחת שעל החוף.

המים היו קפואים (ואז ממש, ממש בכיתי).

אבא ניגב אותי (בחולצה שלו), הלביש אותי, ונתן לי לשכב עליו ולהסתכל על העננים – היה ממש כיף.


כשחזרנו לאוטו גילינו שכבר סגרו את מצדה.... אבא לא כל כך טוב בתכנן תוכניות - אוףףףףף!

אבא שאל אותי אם אני רוצה לחזור לירושלים או ללכת לבקר את הבתדודה החדשה שלי עופרי. אמרתי לאבא "בוא נסע לעופרי – אני אישן בדרך ואתה תנהג".

אז ישנתי בדרך ואבא נהג.

בבית של דודה מרים ואיל שיחקתי עם חבר שלי אלון ועם בתדודה שלי גיל שגם בא לבקר.

היה כל כך כיף שנשארנו שם עד שמונה וחצי.

זהו! אחר כך חזרתי הביתה לתל אביב, עד שבוע הבא...